Connections

מעט חפירות התקיימו בגבעה, למרות קרבתו של המקום לגיא בן-הינום ולעיר העתיקה. למרות זאת, יש עדויות רבות לנוכחות אנושית, כנראה מהתקופה הכנענית ואולי אף לפני כן.

 

Aerial view heb-page-0

 

 

הכנסייה הנוכחית

20-הכסייה הנוחכית בכבעה שנבנתה במאה

הכנסייה הנוכחית בגבעה שנבנתה במאה ה-20


שער הכניסה ברח' אמינדב

שער הכניסה ברח’ אמינדב

 

 

 

 

 

 

דגלים מעל הכנסייה

דגלים מעל הכנסייה


בתוך הבנסייה הנוחכית

בתוך הכנסייה הנוכחית


אב מלמד את בנו איך להדליק נר בכנסייה

אב מלמד את בנו איך להדליק נר בכנסייה

 

 

 

 

 

 

 

 

כומר יווני אורתודוקסי עם קטורת

כומר יווני אורתודוקסי עם קטורת


הפטריארך טיופילוס השלישי מבקר בכנסייה

הפטריארך טיופילוס השלישי מבקר בכנסייה


נזירה מכינה יין לקראת סעודת האדון

נזירה מכינה יין לקראת סעודת האדון

 

 

 

 

A

 

 

 

 

מתחת לכנסייה נמצאים שני חללים ששימשו בעבר כבורות מים

  בבור שמתחת לשרידיה של הכנסייה הביזנטית נמצאת כנסייה שתאריך הקמתה לא ידוע. יתכן שכנסייה זו מאוד קדומה. הבור נתגלה במהלך עבודות תשתית לקראת בנייה של הכנסייה הנוכחית בתחילת המאה הקודמת.

 גישה לכנסייה התת קרקעית הזאת היא דרך מעבר חצוב בסלע המקשר את הבור לכנסייה הנוכחית ודרך מדרגות אבן המקשרות את הבור עם שרידיה של הכנסייה הביזנטית. המדרגות סגורות לציבור.

.קיר אחד בבור מצופה באבן מתקופת הצלבנים

 

נזיר יווני עומד בבור בתחילת המאה הקודמת

נזיר יווני עומד בבור בתחילת המאה הקודמת


הבנסייה הכנרא קדומה היום

הכנסייה  הקדומה היום


אומרים שמצאו כאן את עצמות הקדושים פרוקופיוס ומודסטוס

אומרים שמצאו כאן את עצמות הקדושים פרוקופיוס ומודסטוס


נישה בכנסייה התת קרקעית

נישה בכנסייה התת-קרקעית


ציפוי אבן מתופת הצלבנים

ציפוי אבן מתקופת הצלבנים

 

 

 

 

 

 

מדריגות אבן המקשרות את הבור עם שרידיה של הכנסייה הבזנטית למעלה

מדרגות אבן המקשרות את הבור עם שרידיה של הכנסייה הבזנטית למעלה

 

 

הכניסה לבור מהכנסייה הנוחכית

הכניסה לבור מהכנסייה הנוכחית

 

 

 

 

צילום ללא תאריך של חפירות במקום כנרא בתחילת המאה הקודמת. הכתובית באנגלית אומרת שזו חדר קבורה חצובה בסלע

צילום ללא תאריך של חפירות במקום כנרא בתחילת המאה הקודמת. הכתובית באנגלית אומרת שזו חדר קבורה חצוב בסלע


צילום ללא תאריך של מכסה גלוסקמה שנתגלה בחפירות כנרא בתחילת המאה הקודמת

צילום ללא תאריך של מכסה גלוסקמה שנתגלה בחפירות כנראה בתחילת המאה הקודמת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הבור השני

 הבור שני נמצא ליד הבור/כנסייה תת קרקעית וגם הוא נגיש מהכנסייה הנוכחית.

 

פתח כניסה אל הבור השני

פתח כניסה אל הבור השני

יכול להיות, לפי ארכיאולוג בכיר שביקר, שהמדרגות וחלקי טיח הם מתקופת הבית השני. חלקי טיח אחרים הם מהתקופה הביזנטית. מומחים  אומרים שבור כול כך גדול היה שייך לבית פרטי של אדם בעל השפעה (כייפוס?) או לבניין ציבורי כלשהו.

הטיח האבה הוא מהתקופה הביזנטית. הטיח שמתחתיו הוא כנראה מתקופת השני

הטיח העבה הוא מהתקופה הביזנטית. הטיח שמתחתיו הוא כנראה מתקופת הבית השני


יכול להיות לדעתו של ארכיולוג ידוע שהמדריגות הם מתקופת הבית השני

יכול להיות לדעתו של ארכיולוג ידוע שהמדרגות הן מתקופת הבית השני

שרידים של כנסייה ביזנטית 

שרידיה של הכנסייה הביזנטית שנבנתה/שופצה על ידי הקדוש מודסטוס נחפרו על ידי רשות העתיקות בשנות ה-70 במאה הקודמת. רואים את השרידים על פני הקרקע ליד הכנסייה הנוכחית. עמודים ביזנטיים נמצאים במקומות שונים באתר – כנראה שאנשים  הזיזו אותם לאורך הדורות והשתמשו בהם למגוון מטרות.

שרידי הכנסייה הביזנטית - רואים את שער רח' אמינדב ברקע

שרידי הכנסייה הביזנטית – רואים את שער רח’ עמינדב ברקע


שרידי הכנסייה ליד הבנסייה הנוחכית - ראה את הצלב על הגג

שרידי הכנסייה ליד הכנסייה הנוכחית – ראה את הצלב על הגג


עמוד ביזנטי שנמצא כמה מטרים משרידי הכנסייה הביזנטית

עמוד ביזנטי שנמצא כמה מטרים משרידי הכנסייה הביזנטית


עמוד ביזנטי בתוך קיר של הכנסייה הנוחכית

עמוד ביזנטי בתוך קיר של הכנסייה הנוכחית


הקיר המערבי של הכנסייה הביזנטית

הקיר המערבי של הכנסייה הביזנטית

במה מתומנת ששרתה את נזירי המנזר עד 1942. צורה מתומנת קשורה בנצרות לטקס הטבילה ויכול להיות שהבמה שמשה כמקום .טבילה

במה שיושב על בור מים

במה שממוקמת על בור מים

 

60-הבמה בשנות ה

הבמה בשנות ה-60


חור באמצע הבמה. מתחת יש בור מים

חור באמצע הבמה. מתחת יש בור מים

מחשוף סלע קדום

המחשוף נמצא מאחורי בניין שמשמש היום כבית כנסת. קשתות חצובות בעלות סימני עשן מעידות אולי על שימוש פולחני. לאור קרבתה של הגבעה לתופת התנ”כית בגיא בן-הינום, קיימת האפשרות שזה היה אתר פולחני בתקופת הכנענית.

מקון פולחני כנעני?

מקום פולחני כנעני?

האם הייתה נוכחות פליאוליתית במקום?

ייתכן כי למחשוף סלע הצור הנמצא במקום יש קשר לתושביה הראשונים של ירושלים. בשנת 2009 גילו חפירות ברמת רחל הסמוכה כמויות אדירות של כלי צור המתוארכים לתקופה הפליאוליתית לפני כ-300 אלף שנה. כשהוא קושר את התגלית הזאת עם הימצאותם של סלעי צור אחרים בראשיהם של הגבעות בירושלים, משער  ג’ו זיאס (אנתרופולוג, פליאו-פתולוג והאוצר לשעבר לארכיאולוגיה/אנתרופולוגיה ברשות העתיקות) כי המתחם היווני שימש גם למטרה זו. עד לרגע זה, לא נערכו חפירות מסודרות בתוך מחשוף הסלע במתחם ומסביבו. אך בחפירות הצלה שערכה רשות העתיקות לפני מספר חודשים, התגלו לראשונה עדויות למחצבה עתיקה כ-100 מטרים ממזרח לסלע.

 מקום פולחני? ראה הקשתות השרופות

מקום פולחני? ראה הקשתות השרופות

אתר פולחן כנעני קדום

המתחם היווני מכיל בתוכו אתר אף קדום יותר. בכניסה לאתר ישנו בית כנסת קטן ששימש בעבר כביתו של הקצין הרפואי הראשי בירושלים בצבא הבריטי בתקופת המנדט. סלע גדול מפותל כנחש בולט מבין השיחים הסמוכים לקירו הדרומי של בית הכנסת. סלע זה זוהה ע”י הגיאולוגים המגיעים תקופות למקום יחד עם תלמידיהם, כמחשוף של צור וגיר בפסגת הגבעה.  הסלע זוהה כאתר אפשרי של מזבח כנעני מלפני 3000 – 4000 שנה ואפילו מוקדם יותר. בצידי הסלע נחצבה שורת גומחות סימטריות שהשחירו כתוצאה משריפות, וייתכן כי כאן סגדו לבעל, האל הכנעני הראשי. צלמיות של אל זה נמצאו באזור במהלך החפירות.

ייתכן שיש פירוש אחר לשם אבו טור. בפיהם של הכנענים הקדומים, “אבי השור” הוא אל, או בנו בעל המתואר בציטוט הזה על פי תרגומו של דוד קאסוטו בפואמה הכנענית הקדומה “האלה ענת” שהתגלתה בתל ראס שמרה, בעיר העתיקה אוגרית, בצפון סוריה.

“לו יענני השור אל, אבי (טור איל אבי)”

 מטרים ספורים מדרום לסלע שוכן מימצא  תת-קרקעי נוסף שייתכן ושימש את אתר הפולחן הכנעני ו/או תושבים יהודים ונוצרים בתקופות מאוחרות יותר. מתחת למבנה מתומן חדש יחסית, שבנו נזירים ממנזר סמוך (כעת בית פרטי) כמקום להתבוננות שקטה, התגלה עוד בור מים גדול. כיום הבור מוזנח ומלא באשפה, כתוצאה מסגירתו של המנזר ב-1942 עקב קשיים להביא נזירים חדשים לירושלים במשך המלחמה. המבנה העתיק אינו מתוארך ומחכה להמשך גילוי סודותיו.

חשיבותו של המתחם היווני בתולדות עם-ישראל ומורשתו התרבותית

השם השלישי שניתן לגבעה במתחם היווני הוא “גבעת חנניה“. שם זה ניתן לכל השכונה לאחר שנת 1948. השם הוא לזכרו של הכהן הגדול חנניה (הידוע בשמו היווני כאנניאס בן נבדוס), חתנו של קייפא, שעל פי יוספוס בן מתיתיהו, ההיסטוריון מהמאה הראשונה לספירה, נקבר פה תחת מצבה אדירת מימדים שנבנתה על הגבעה או בקרבת מקום אליה.

“טיטוס (במשך המצור על ירושלים) החל לבנות את חומת המצור ממקום מחנם של האשורים, המקום בו הקים את מחנהו…ו(החומה) ירדה לעמק המעיין, ומעבר לעמק עלה שוב באתר המצבה של אניאס הכהן הגדול, כשהיא סובבת את ההר עליו פומפיאוס הקים את מחנהו” (מתוך הספר מלחמת היהודים).

. הממצא האקראי שנחשף בשנת 1990בתחומי “יער השלום”, מתחת לטיילת הס, דרומית לאבו טור, באזור שבמשך זמן רב נקשר למשפחות כהונה ומחנות צבא קדומים.  קבר משפחת קייפה – ממקם את האזור בלב המסורות הקדומות שהזכרנו. בפעם הראשונה נתגלו מספר גלוסקמאות הנושאות את שמותיהם של בני משפחה שונים ממשפחת כוהנים זו, בנוסף למטבעות, מסמרים ונרות שמן

פעם קראו לאבו טור גבעת הקברים עקב מספר הרב של קברים שנמצאים על מדרונותיו. המקום שימש אתר קבורה יהודי במשך למעלה מ-2000 שנה. לפי ספרות עולי הרגל, כאן הומלכו המלך שלמה ומלכי יהודה אחרים שבאו בעקבותיו, וכאן, באתר המתחם היווני הנוכחי, כפי שראינו לעיל, יש מסורת הקושרת את המקום לבית הכפר של הכהן הגדול וייתכן שעוד יתגלה קברו של חנניה.

היום, מצא במתחם בית כנסת ספרדי פעיל שעתידו לא ידוע אם יבנו באתר

בבור שמתחת לכנסייה הנוכחית: הטיח האבה הוא מהתקופה הביזנטית כאשר הטיח מתחתיו כנרא מתקופת הבית ההשני

בבור שמתחת לכנסייה הנוכחית: הטיח העבה הוא מהתקופה הביזנטית כאשר הטיח מתחתיו כנראה מתקופת הבית השני


המדריגות שמובילות לבור שמתחת לכנסייה הנוכחית. כאן גם טיח שכנרא מתקופת הבית השני

המדרגות שמובילות לבור שמתחת לכנסייה הנוכחית. גם כאן טיח שכנראה מתקופת הבית השני

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בית הכנסת הספרדי

בית הכנסת הספרדי 

 

אבי השור – קשר בן 900 שנה למורשת

התרבותית הערבי

כיום, המתחם היווני והשכונה הסובבת אותו ידועים כ-אבו טור, שם ערבי המנציח את השייח’ המפורסם אבו אל עבאס אחמד הידוע גם בכינויו “אבו טהאר” או “אבו טור” (אבי השור). הוא שימש אלוף בצבאו של צלאח א-דין במאה ה-12 ונאמר עליו כי הוא רכב במערכה נגד הצלבנים על גבו של שור לבן. כפרס עבור שירותו האמיץ, הוא קיבל במתנה את המנזר היווני במקום שנקרא בזמנו דיר מר קיבס ואת הכפר שסביבו.

כיום, רוחו של השייח’ אבו טור עדיין מורגשת בשכונה הנקראת של שמו. קברו מזוהה עם מבנה אבן עתיק המצוי בחצר של בית פרטי המוקף עצי תאנה, סמוך לחומות המתחם היווני. אגדה עתיקה ופופולארית בחלק הערבי של השכונה מספרת כי בזמני מצוקה מופיע השור הלבן של השייח’ – ישות המגינה על בעליו או על תושבי השכונה

נמ

בית הכנסת הספרדי במקום

אתר נוצרי במשך 2000 שנה

המתחם היווני מכסה את פסגת הגבעה שמתנשאת מעל גיא בן-הינום. עבור הנוצרים, קשור האתר קשר הדוק לאירועים סביב חייו ומותו של ישו – המונצחים בשמו של המקום, שמורים בשרידיו הארכיאולוגיים, וקשורים עמוקות למורשת התרבותית הנוצרית.

 נזירה מכינה יין לקראת סעודת האדון

נזירה מכינה יין לקראת סעודת האדון

כוכב בית לחם ושלושת האמגושים

הזיקה הנוצרית המוקדמת ביותר למתחם היווני היא עם הולדתו של ישו. לפי המסורת, על פסגה זו שלשת האמגושים (חכמי הקדם) צפו לראשונה בכוכב שהוביל אותם לבית לחם. למרות שחלק מהמקורות ממקמים אירוע זה דרומית יותר, הנוסע מהמאה ה-15, לואיס דה רושפור, בסכמו את המסורות והאגדות הקשורות לאתר מתחם היווני הנוכחי בספרות עולי רגל בת 1000 שנים כותב:

אתר זה הוא המקום שבו החל הכהן לרקום את מזימתו ללכוד את ישו בעורמה, ועד עצם היום הזה נקרא בית העצה הרעה. יש אומרים שזהו המקום שבו חיכה הכוכב לאמגושים עת נכנסו לעירו של הורדוס. בימי קדם, נבנתה כאן כנסייה… נוסף על כך טוענים כי הגיחון היא הגבעה שעליה נמשח שלמה למלך ישראל.

הר העצה הרעה

לפי האגדה, קייפה, שהיה הכהן הגדול היהודי בזמנו של ישו, בנה את הווילה הכפרית שלו בפסגת הגבעה הזאת. כאן, בפגישה עם עמיתיו הכוהנים והיועצים, קיבלו החלטה גורלית לגבי ישו המסופרת בבשורה הרביעית של הברית החדשה:

 מפה צרפתי משנת 1886 המראה את הר העצה הרעה

מפה צרפתי משנת 1886 המראה את הר העצה הרעה

קַיָּפָא, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם וְהוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, אָמַר לָהֶם: “אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלוּם, אַף אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁכְּדַאי לָנוּ כִּי אִישׁ אֶחָד יָמוּת בְּעַד הָעָם וְלֹא תֹּאבַד כָּל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ.” (הבשורה עפ”י יוחנן ()11:49-50.

וכך, ביתו של קייפה ידוע במסורת הנוצרית כ”הר העצה הרעה“, שֵם הלקוח מן התוכחה המפורסמת של ישעיהו:

אוֹי לְנַפְשָׁם, כִּי-גָמְלוּ לָהֶם רָעָה. י אִמְרוּ צַדִּיק, כִּי-טוֹב:  כִּי-פְרִי מַעַלְלֵיהֶם, יֹאכֵלוּ.  (ישעיהו 3:10)

מאז המאה ה-14 וייתכן שאף מוקדם יותר, ממקמת ספרות עולי-הרגל את האירוע הזה בפסגת אבו טור,  שבמשך השנים נודעה כ”הר העצה הרעה”. אומנם יש אתרים אחרים בירושלים המתחרים על השם המפוקפק הזה, ובמיוחד ארמון הנציב שנמצא על השלוחה שמדרום לשכונת אבו טור ושעליו ממוקמת כיום נציגות האו”ם. אך המתחם היווני ידוע במשך למעלה מ-1000 שנה כאתר עלייה לרגל, דבקות וזיכרון בהקשר לאירועים אלה.

הר ציון מהר העצה הרעה" - ו. ברטלט 1844

1844 הר ציון מהר העצה הרעה” ו. ברטלט”

מנזר המוקדש ללוקס, תלמידו של ישו

בספרות הנוצרית הקדומה, ייתכן ומנזר של גברים או נשים המוקדש לתלמידו של ישו, לוקס, עמד לראשונה במקום הקדוש הזה. האב יוג’ין הואד, אחד המבארים הראשיים של אתרי הקודש בארץ ישראל, מביא עדות לכך הן מספרות עולי-הרגל והן מעצם השם “אבו טור” ששורו הוא גם הסמל של לוקס הקדוש המופיע לעיתים קרובות במקומות המוקדשים לזכרו.

פרוקופיוס ואחת מהכנסיות הקדומות ביותר בארץ הקודש

ביתו של קייפה הושמד לפני שנים רבות ולא נותרו שרידים משמעותיים שלו במקום – על פני השטח. אך במסגרת המתחם היווני ישנם שני אתרים הקשורים קשר הדוק למסופר בברית החדשה שהם בעלי חשיבות גדולה לתולדותיה המוקדמים של הכנסייה.

פרוקופיוס הקדוש

פרוקופיוס הקדוש

בשנת 1914, עת בנו במתחם את המנזר נוכחי, התגלה מבנה עתיק רחב מימדים מתחת לפני השטח. הארכיאולוג ג’יימס מונטגומרי תיאר אותו כ”כנסיית קברי מערות בהר העצה הרעה“. קירות המבנה התת-קרקעי נחצבו בצידו האחד מהסלע הטבעי ונבנו בצידו השני מאבנים מסותתות היטב, ותמכו תקרה מקושתת בגובה 3 מטר. בתאריך בלתי ידוע הפך המבנה לכנסייה תת-קרקעית בעלת מזבח קטן ושולחן מנחות החצובים בסלע בקצהו המזרחי. בהמשך חצובה בסלע הטבעי מנהרה צרה. ארכיאולוגים גם גילו מערת קבורה עתיקה ובה גלוסקמה עם כתובת חקוקה על מכסה. אף על פי ששרידיו של הקבור נעלמו לפני שנים, השם רומז לכך שייתכן וזהו מקום קבורתו של פרוקופיוס, ה”מרטיר” (קדוש מעונה) הנוצרי הראשון מפלשתינה.

נזיר עומד בכנסייה התת קרקעית בתחילת המאה הקודמת

נזיר עומד בכנסייה התת-קרקעית בתחילת המאה הקודמת

לפי מקורות מסויימים, פרוקופיוס, שחי בתחילת המאה הרביעית לספירה, היה בן למשפחה ידועה “שאימו, תיאודוסיה (פגאנית) הייתה בת למשפחת סנטורים מירושלים” (אקטה סנטוריום). מקורות יווניים אחרים טוענים כי פרוקופיוס, שהתנצר, היה ממוצא יהודי, וכי משפחתו הייתה בעלת מרבית הקרקעות מסביב.

סבורים כי פרוקופיוס ועמיתיו הנוצרים השתמשו במבנה התת-קרקעי  שייתכן ומאות רבות לפני כן שימש בור מים בווילה של קייפה – ככנסייה סודית שבה יכלו להתפלל רחוק מעיניהם של השלטונות שרדפו אותם.

בשנת 303 לספירה הנוצרית – תקופת רדיפת הנוצרים תחת הקיסר דיוקליטנוס – מת פרוקופיוס מות קדושים בקיסריה, וגופתו הובאה לקבורה במתחם היווני – המקום הקדוש שכבר זמן רב נכרך בסיפור חייו ומותו של ישו הנוצרי.

במשך מאות רבות לאחר מכן, כנסייה מפורסמת הקרוייה על שמו של פרוקופיוס, הניצבת על הר הגיחון, שמו העתיק של הר  העצה הרעה,  ששירתו תוארה ע”י עולי רגל נוצריים קדומים שהגיעו לירושלים, מקום של עלייה לרגל ודבקות דתית לאותם נזירים .ונזירותתוארה ע”י עולי רגל נוצריים קדומים שהגיעו לירושלים, מקום של עלייה לרגל ודבקות דתית לאותם נזירים ונזירות

 כנסייה קדומה שבה נתגלה מכסה של גלוסקמה. הכנסייה נמצאת מתחת לשרידיה של הכנסייה הביזנטית.

הכנסייה התת-קרקעית היום

מודסטוס, אב הכנסייה, בונה ומחדש

כיום בתחומי המתחם היווני, אפשר לראות בבירור את שרידיה של הכנסייה מהמאה ה-7 לספירה, כולל האפסיס בצורת חצי מעגל, אולם התווך, קירות מתפוררים וחלקים מעמודי שיש.

אך המבנה הביזנטי המכוסה בחלקו על ידי שיחים, מקדש לא רק את זכרו של פרוקופיוס, אלא גם את זכרו של בונה הכנסייה, מודסטוס –  אחד מגדולי אבות הכנסייה בתולדות הכנסייה בארץ הקודש.

מודסטוס הקדוש

מודסטוס הקדוש

האב מודסטוס נזכר לראשונה בעת שהתחוללו קרבות הדמים בירושלים בשנת 614 לספירה הנוצרית, כשלמעלה מ-60 אלף תושבים נרצחו ע”י צ’וסרו, מלך פרס. הנוצרים הנצורים הזעיקו את מודסטוס שנודע באמונתו העמוקה וגבורתו לבוא לעזרתם. בריחתו ליריחו נחשבה לנס, ומאוחר יותר מונה איש ענו זה שנודע כאדוק האוהב בעלי חיים וטבע, לפטריארך. הוא עזר לשיקום כנסיית הקבר וכנסיות רבות אחרות שנפגעו ונהרסו בלחימה.

אחת מהכנסיות ששוקמו הייתה זו שבמתחם היווני והנקראת על שמו. זו הכנסייה שנבנתה על מערת הקבורה שבה הטמינו 300 שנים לפני כן את עצמותיו של פרוקופיוס. בשנת ה-30 למאה הקודמת, התגלה בחפירות שערכו הארכיאולוגים פרופ’ מיכאל אבי-יונה ושניידר הגרמני פסיפס מהודר בעל עיטורים גיאומטריים לאורך המעבר הדרומי של הכנסייה. הפסיפס, שכיום מכוסה, נמשך תחת הקיר של המתחם והרחוב הסמוך.

למרות העזובה, כנסיית מודסטוס ופרוקופיוס היא בעלת חשיבות מירבית. כאן נקבר מודסטוס ליד קברו של פרוקופיוס, ובמשך למעלה מ-1000 שנה נבנו באתר מנזרים המוקדשים לשניהם, כולל מנזר הנשים היווני, שנודע דאז בשמו דיר מר קיבס (השם הערבי של פרוקופיוס). המנזר נמסר כמתנה ע”י צלאח-א-דין לאבו טור, שהיה מצביא בצבאו.

לפני מאות רבות נעלמו עצמות הקדושים ממערת הקבורה. המסורת מספרת כי הם נלקחו לקפריסין למשמרת בתקופת הכיבוש המוסלמי. שרידיהם הקדושים היו לחפצים נחשקים בקרב נוצרים מאמינים בארצות רבות. כיום, אחד האוצרות היקרים ביותר בכנסיית הקבר הם שברים קטנים של עצמות המוגנות בתיבת זכוכית.  מאמינים מארצות סביב העולם פוקדים בדבקות דתית את העצמות האלה .

אומרים שעצמותם של פרוקופיוס ומודסטוס נמצאו כאן

אומרים שעצמותם של פרוקופיוס ומודסטוס נמצאו כאן

 

 

צילום ללא תאריך של מכסה הגלוסקמה שנגלה בבור מתחת לשרידיה של הכניסייה הביזנטית

צילום ללא תאריך של מכסה הגלוסקמה שנגלה בבור מתחת לשרידיה של הכנסייה הביזנטית

 

 

 

 

 

 

 

חלק מהקיר החיצוני של הכנסייה הביזנטית

חלק מהקיר החיצוני של הכנסייה הביזנטית

Copyright 2015 savethegreekcompound.com | All Rights Reserved | VMG